דו"ח הלמ"ס של שנת 2020, כפי שצוטט בכתבה גיק טיים, טען שכ-16 אחוזים מחברות הסטארטאפ הופכות לחברות בשלות. יתרה מזאת, נמצא כי 84% מהסטרטאפים נסגרים טרם הגיעם למוצר. ניתן להגות בנתונים אלה ולתהות באם מודל פיתוח וניהול התקציב של הסטרטאפים היווה חלק מהגורמים להצלחתם או אי הצלחתם להגיע לבשלות.
כיצד חברות מסוימות מנהלות את תקציבן?
חברות סטארטאפ בישראל נדרשות לגייס צוות מתאים לפיתוח מוצר ו/או שירות. ועם זאת, באם "נגמר הכסף", טרם פיתוח המוצר, אפשר שיהיה צורך בגיוס כספים נוסף. יש שיגידו שחברות אשר מאמצות מודל פיתוח המגביל שליטה תקציבית, יכול להוות חלק מהבעיה במקרים שכאלה. שכן, חברת סטארטאפ יכולה לדרוש מספר אנשי מקצוע מתחומים מקצועיים שונים לטובת הליך הפיתוח, לרבות:
1. מומחי חווית משתמש
2. ארכיטקטי תוכנה
3. מפתחי בק אנד ופרונט אנד
4. מנהלי מוצר
5. גרפיקאים
6. בודקי תוכנה
7. מנתחי נתונים
בהינתן שחברות סטארטאפ גייסו צוות פיתוח אורגני במשרה מלאה או הוציאו את צרכי החברה למיקור חוץ במכסה קבועה, אפשר שיתלוו לכך הליכי גיוס ארוכים, לרבות הוצאות הקשורות להחזקת עובדים המקיפות משכורות, ציוד ונדל"ן. מדובר בעלות קבועה, (ואף גבוהה), שאינה ניתנת לשינוי – בלי קשר לסטטוס הכלכלי הנוכחי של חברת הסטארטאפ.
מה האתגר עם העסקה כללית וקבועה של בעלי מקצוע לאור תקציב נתון?
ובכך, בהינתן שלא ניתן לשנות את מספר העובדים או תמהיל אנשי המקצוע, אפשר שתתרחש השקעה משמעותית של כספים. ואילו, מנהלי פיתוח וותיקים מסוימים יעידו לדעתם, כי אין צורך באותה מידת עצימות של כל העובדים לאורך כל שלבי הפרויקט. כאשר כל תקופת ספרינטים שיכולה לארוך כשבועיים, ניתן לאמוד מחדש את צרכי הפרויקט ולהחליט מחדש על תמהיל וכמות העובדים.
במילים אחרות, אולי בשלב מסוים צריך יותר אנשי חווית משתמש, ובשלב אחר יותר גרפיקאים, ובשלב אחרי יותר אנשי ארכיטקטורה וכן הלאה. אותם אנשים גם יגידו, שבין השלבים השונים אפשר שייוצרו תקופות המתנה בין הצוותים האחראיים על השלב הבא, מה שיכול לעודד אבטלה סמויה בחברה. כלומר, החזקה של בעלי מקצוע שלא לצורך בטווחי זמן שונים בפרויקט.
כיצד ניתן לייעל השקעת משאבים בחברת סטארטאפ?
מהי הדרך לפתח סטארטאפ מצליח? ובכן, אנחנו לא מומחים, אף על פי שאנחנו כן. ובכך אנחנו אומרים, שאם היינו יודעים את זה, אזי שכל פרויקט שלנו היה הופך לסטארטאפ מצליח. אך אנחנו מאמינים שעם הניסיון, המיומנות והמקצועיות יש לנו מספיק להציע על מנת לכוון סטארטאפ להצלחה. ובכן, לדעתנו, יש עניין לנקוט בגישה רזה (LEAN) ולשמר את התקציב עד סבב הגיוס הבא, או לחילופין, לשמר תקציב עד תחילת הכנסת הכנסות משמעותיות לחברה. ניתן להקים גרעין יעיל של 3 אנשים בלבד. אחד מהנזכרים לעיל הינו איש עסקים שתפקידו לגייס הון, לקחת אחריות על שיתופי פעולה ולגייס לקוחות. השני מבניהם אחראי על המוצר, ותפקידו לנתח את השוק ולזהות צרכים שהמוצר נותן עליהם מענה. כאשר השלישי מהווה סמנכ"ל טכנולוגיות, שיכול לפקח ולתכנן את בניית המוצר, לרבות פיתוחו.
ואם צריך עוד אנשים, החברה יכולה להתחבר לגוף פיתוח שמטרתו לספק שירותי פיתוח גמישים, וכל צוותי פיתוח רב תחומי ו/או שירותי ניהול פרויקט. למעשה, מדובר במודל ענן של אנשי מקצוע, במסגרתו ניתן להקצות משאבים בהתבסס על אומדן הצרכים בפועל. ובכך לשלוט בהשקעות התקציביות בהתאם לצורך החברה באותו רגע. לרבות היכולת להקצות את אותם אנשי צוות ולהסיר אותם מהפרויקט (ולהקצותם מחדש) כך שהרציפות נמשכת במידת האפשר. למידע נוסף בנושא זה ואספקטים שונים בתחום הכללי של הצלחת סטרטאפים, ניתן ליצור עימנו קשר.